הרבה מאוד!!

למשל כל מוסדות המדינה מספרים לנו שבגיל 60 -70 אנחנו כבר קשישים ובעקבות כך רבים בשלב הזה מתחילים לצמצם את חייהם.

הם מצמצמים שאיפות וחלומות להגשים, מצמצמים פעילויות חברתיות ותעסוקתיות ובתכ'לס מעמעמים אורות הרבה לפני שזמן כיבוי אורות הגיע.

אז הנה מה שיש לי לומר בעניין.

המדיה ומערכות המדינה שמות דגש רק על היותנו גוף שנולד בזמן ונע במרחב.

ככזה הוא נולד ביום מסוים ומת ביום מסוים ובין לבין הוא פורח, קמל ומתפורר.

זו תפישה חד צדדית ומצומצמת של המציאות.

מנקודת המבט של הרוח שנות ה 60 או ה 70 לחיינו בדומה לשנות ה 30 או ה 40 של חיינו הם רק הזדמנות נוספת ליצירה והתנסות.

אין בלידת הגוף לרמז על ראשיתנו ואין במותו לרמז על סופנו.

למעשה במהות שלנו אנחנו בכלל לא כפופים לזמן- מרחב. רק הגופנפש כן.

אז "שלא יעבדו עליכם"