טכניקות הן קביים
אבל כשאנחנו בהזדהות עם המערכת הסימפטטית
אנחנו מחפשים אחריהן בכל פינה
מכיוון שהן נוסכות תחושה של בטחון ויוצרות בתוכנו אשליה של שליטה
אבל שוב ושוב אנחנו רואים
ברגע האמת כשהאתגר הרגשי מופיע
איך כל הטכניקות מתועפפות להן דרך החלון
והסימפטטית עושה את מה שתמיד היא עושה
או שהיא תוקפת [הילחם] או מתרחקת / מנתקת מגע [ברח]
כמי שתרגלה טכניקות רבות לאורך שנים ארוכות
בכל מה שקשור לתחום הרגשי גיליתי שרק נוכחות שקטה עושה את העבודה באמת
החקירות האישיות הן כמו אקמול.
הן אומנם מורידות את החום אבל לא מייצרות את הטרנספורמציה שאנחנו מחפשים
לעומת זאת כשאנחנו יושבים עם עצמנו ועם הדברים שעולים מתוכנו מחשבות רגשות תחושות דחפים
ולא זזים לפעולה כפי שהדפוסים הסימפטטיים דורשים
אנחנו מגלים שאחרי זמן מסוים הסערה הפנימית שוככת
אנחנו שבים לתחושת הרווחה המוכרת
מבלי שיצרנו דרמה בעולם החיצוני ופגענו במערכות היחסים עם היקרים לנו
לאורך זמן אנחנו רואים שיפור בתחושת הרווחה הכללית שלנו.
ומזהים שינוי
החיכוכים עם הקרובים לנו קטנים, היכולת להכיל את הבלתי צפוי גדלה, הפצעים הרגשיים הישנים שלנו נרפאים, ובגדול מערכות היחסים משתקמות ונרגעות.
גם הביטחון העצמי גדל וגם האמון בחיים ותחושת הרווחה מעמיקה בתוכנו.