לא מזמן קראתי פוסט בו בקשה הכותבת עזרה בגמילה מסיגריות. הפוסט הזה בשבילה. והוא רלוונטי לכל מכור/ה.
ידוע שייסורי הגמילה קשים. רבים לא שורדים אותם.
מה שלא ידוע הוא שמקור הקושי בגמילה טמון בכך שרבים מזהים את עצמם כגופנפש בלבד ואת הצרכים שעולים ממנו כצרכים שלהם. וכך כשכואב הראש או כשהבטן מתכווצת בכאב, הם מאמינים שהם כואבים. ולא כך הוא!
אם תשמרו על ערנות, תראו שאתם העדים לכאב. הכאב מתרחש בתוככם. הוא אינו יכול לגעת בכם. רק הזיהוי העצמי שלכם כגוף גורם לכם להאמין שאתם כואבים.
אין כאן התכחשות לכאב.
אבל הכאב קורה בתוככם.
לא לכם.
אם תאמצו את הראיה הזו (גם אם עדין לא נוכחתם בכך בפועל) , ייסורי הגמילה כבר לא יהיו אישיים עבורכם, אתם תוכלו להכיל אותם ללא קושי, בדיוק כמו שאתם יכולים להכיל כאב או מצוקה של אדם "זר".
דבר נוסף שחשוב לדעת בתהליך הזה של הגמילה הוא, שהצורך או הרצון לזה שהגופנפש מכור אליו והכאב או הכיווץ בגוף כשהצורך/הרצון לא מסופקים – באים בגלים.
אם לא תיענו להם – הרווח בין המופעים שלהם יגדל, ובמהרה תהיו משוחררים מהם לחלוטין.
לכך כמובן יש להוסיף: הליכה לחילוף חומרים וניקוז רעלים ומדיטציה פשוטה: קשב לגוף.
נסו את הגישה הזו ותופתעו כמה כוח יש לכם לשרוד את התקפי הצורך ולהיגמל מכל התמכרות או קושי שמלווים אתכם.
ד.א הגמילה מסיגריות אינה שונה מכל גמילה אחרת. אנחנו מכורים לא רק לניקוטין, אלכוהול, סוכרים ופחמימות אנחנו מכורים להרגלים, לדפוסי מחשבה ורגשות, למערכות יחסים הרסניות, ואפילו לקניות – והגמילה מהם אינה שונה מהגמילה מניקוטין.
בבסיס הגמילה – הכרה בזהות האמתית שלנו!! היא שנותנת לנו את הכוח לא להיענות לצרכים או לרצונות שאינם משרתים אותנו לטובה.