המורה שלי נהגה לומר שהיא כתבה את הספר "עוצמת הרכות" רק בשביל פרק 7 הפרק שמדבר על התנגדות.
השנים מאז אכן חשפו שבהתנגדות לשינויים המתרחשים בחיים טמון הסבל העיקרי שלנו.
מקור ההתנגדות הוא כמובן בשכל. ללא המחשבה המתנגדת, עם מה אנחנו נשארים? עם הרגע הנוכחי כפי שהוא. וברגע הזה יש מצב מסוים שאם אינך מבקר אותו מנטלית אין אתו שום בעיה.
אבל אנחנו יצורי ראש, לנו קשה להרפות.
אז איך בכל זאת אנחנו יכולים להפיק תועלת מהמידע הזה?
ראשית כשאתה מצוברח, מכונס בתוך עצמך או לחילופין מתפרץ בכעס ושטף מילולי מכסח את כל מה שזז בסביבתך, דע שאתה בסבל, דע אתה בהתנגדות לחיים.
שנית זהה את זה שמתנגד בתוכך!!
הנטייה הרווחת היא להסביר קושי פנימי במציאות חיצונית.
אבל יש רק גורם אחד לסבל. הגורם האמיתי הוא תמיד אתה! ולזהות את עצמך כגורם המרכזי לסבל שלך זה לא קל בדרך כלל.
אבל כשזה קורה – הסבל שלך נעלם.