רגע בזמן
במשך יומיים בשנה
אנחנו מבקשים סליחה
ומתחננים למחילה,
נזכרים בעובדה הפשוטה
שאתה ואני בני אנוש
אחים באותה המשפחה.
ביומיים האלה
צבע עורך,
השכלתך,
מחשבתך הפוליטית או מעמדך
הם תפאורה בטלה,
רק הפשטות שלי ושלך
והיותנו בני אותה המשפחה
חשובה.
ומתוך הפשטות הזו
הלב נפתח שמח
פנים יפות מופיעות
עיניים טובות מחייכות
והשקט סביב
והתפילה ברקע
וקול השופר חוצה רקיע
כי מבעד לכל ההבדלים הנדמים
אתה ואני בני אנוש אנחנו
פשוט אחים.