היה זמן אחר על כדור הארץ לפני עשרות אלפי שנים כשבעולם שלטה האשה ובנה-בעלה יחד אתה. לא נמצאו שרידים לביצורים מהעת ההיא גם לא כלי מלחמה. והחוקרים יודעים לספר שהיתה זו חברה שואפת שלום שחייה שגשוג ורווחה. החברה הזו נכבשה ונהרסה עי הגבר עם החרב השלופה ומאז מלחמות על כח ...
בימים אלה אנחנו נדחקים אל ההוו(י)ה ביתר עוצמה כקבוצה אנחנו נדרשים להוציא את עצמנו מהתופת המשודרת המחרידה ומלהיטה ולהתחבר לקדושה, לחיים, לנש(י)מה יש לנו הזדמנות מיוחדת כעת כעם להירפא, להרגיע את ההתלהטות להתחבר לשקט הפנימי, לעוצמה די לנו עם קידוש המוות הזה וקריאות ...
אדם לקראת מותו מתכנס בביתו שאון העולם מתרחק ממנו והוא הולך ושוקע בתוך עצמו. בתחילה ניכרים הסבל והכאב על גופו ועל פניו אך ככל שהוא מתמעט והולך פניו המכורכמים מתחילים לזהור וכל ישותו אומרת אור גדול. למתבונן מהצד זה נראה כפלא הוא בוודאי מחלים עולה מיד המחשבה אך האור ...
ומעבר לכל – האהבה הלב שלי עלה על גדותיו "אני אוהבת אותך" לא התאפקתי "כן, גם אני אוהבת אותך" השיבה. חשתי שהיא ואני מדברות את אותו הדבר מבטאות את אותה האהבה, שמילאה את החדר והציפה את הלב שלי ושלה. שקטה בנוכחותה ורכה האהבה. מהות אחת שלמה בלתי ...
מה שאני מעמידה פנים שאני עכשיו הגוף יציג כאמת מחר אם אני מציגה את עצמי כחולה יותר ממה שאני באמת הגוף ייהפך חולה יותר ויותר אם אני מציגה את עצמי בריאה יותר ממה שאני כעת הגוף ייעשה בריא יותר ויותר הגוף משתנה כל הזמן וכמו המים הוא מתאים את עצמי לכל כלי הוא תמיד ישקף ...
השפה המדוברת היא שפה של מלים ובשימוש בה אני בעצם מסכימה להפרדה שלא באמת קיימת ביני ובינך. הנפרדות הזו לכאורה כשהיא מתקבעת ונתפסת כאמת, כעובדה מקהה לי את הלב ומצמצמת לי את גבולות האחריות והחמלה. השפה של הלב היא השפה שלפני המלים, לפני המחשבה היא מבוטאת במבט, במגע ...
בואי אל החושך לא שניה לפני שאת שוקעת בחוסר אונים אל שינה עמוקה אלא עכשיו כשכל חושיך ערים ואת רעננה. בואי אל החושך מרצון. כאן תגלי את העולם כפי שהוא מוחש ונראה כשהחושך באור. אין צורך בהכשרה מיוחדת או בניסיון קודם. גם הגיל כאן לא משמעותי אף לא המצב הרגשי. שבי עצמי ...
בגנו של הענק יש מקום לכולם כל מחשבה נשמעת כל רגש נצפה כל פעולה מלווה בנוכחותו השקטה כאן אין איפה ואיפה הזדהות או העדפה בגנו של הענק כולם מתקבלים בברכה. ובגנך?